איזון לבן

איזון לבן (White Balance) הוא המנגנון הדיגיטלי במצלמה שתפקידו לאזן את טמפרטורת הצבע בתמונה בהתאם למקור האור, כך שעצמים לבנים במציאות יופיעו לבנים גם בצילום הסופי ולא יקבלו גוון צהבהב או כחלחל לא רצוי.

כולנו מכירים את הרגע המתסכל הזה. חזרתם מיום צילום ארוך, הורדתם את הקבצים למחשב ופתאום אתם מגלים שכל התמונות שצילמתם בתוך הבית נראות כתומות בצורה מוגזמת, או שהפורטרט המושקע שצילמתם בצל יצא חיוור וכחול להחריד. התחושה הזו, שהציוד היקר שרכשתם "בגד" בכם ולא הצליח לתפוס את המציאות כפי שהעיניים שלכם ראו אותה, היא תחושה מוכרת לכל מי שעושה את צעדיו הראשונים בעולם הצילום. אל דאגה, אתם לא לבד בסיפור הזה. הבעיה היא לא בכם וגם לא בציוד שלכם, אלא בפער שבין הביולוגיה המופלאה של העין האנושית לבין הטכנולוגיה הדיגיטלית. הכנו עבורכם את המדריך המקיף ביותר שיעזור לכם להבין אחת ולתמיד איך לשלוט בצבעים ולקבל תוצאות מדויקות ומקצועיות בכל לחיצה.

מדוע המצלמה רואה צבעים אחרת מהעין האנושית?

כדי להבין לעומק את נושא האיזון הלבן, צריך קודם כל להבין את ההבדל המהותי בין המוח שלנו לחיישן המצלמה. המוח האנושי הוא מחשב־על משוכלל המבצע תיקוני צבע בזמן אמת. כאשר אתם נכנסים לחדר המואר בנורות להט צהובות, המוח שלכם מבין מיד שהקירות הם לבנים, ומנרמל את התמונה כך שתראו אותם כלבנים. התהליך הזה קורה בשבריר שנייה וללא שום מאמץ מודע מצדכם.

לעומת זאת, חיישן המצלמה הוא "פקיד" צייתן אך חסר דמיון. הוא מתעד את האור בדיוק כפי שהוא פוגע בחיישן, ללא פרשנות. אם האור בחדר צהוב, החיישן ירשום צבע צהוב. אם האור בחוץ כחול (כמו ביום מעונן), החיישן ירשום כחול. כאן בדיוק נכנס לתמונה האיזון הלבן. התפקיד שלכם כצלמים הוא להיות "המתורגמן" ולהסביר למצלמה איזה סוג של אור נופל על הסצנה, כדי שהיא תדע איך לפצות על כך ולהציג צבעים טבעיים.

הבסיס המדעי: סולם קלווין וטמפרטורת הצבע

בעולם הפיזיקה והצילום, לכל מקור אור יש "טמפרטורה" הנמדדת במעלות קלווין (Kelvin). בניגוד לאינטואיציה שאולי יש לכם לגבי טמפרטורה (שבה אדום זה חם וכחול זה קר), בצילום הסקאלה עובדת מעט אחרת בהקשר הויזואלי, אך הפיזיקה ברורה מאוד: ככל שהמספר בקלווין נמוך יותר, כך האור חם יותר (אדום/כתום). ככל שהמספר גבוה יותר, כך האור קר יותר (כחול).

הבנה של הסולם הזה היא המפתח לשליטה מוחלטת בצבע. כאשר אנחנו מגדירים למצלמה ערך קלווין מסוים, אנחנו למעשה אומרים לה "זהו סוג האור שיש כרגע, בבקשה תאזני אותו". אם האור הוא כתום (נמוך בקלווין), המצלמה תוסיף כחול כדי לאזן. אם האור הוא כחול (גבוה בקלווין), המצלמה תוסיף צהוב/כתום.

ריכזנו עבורכם את הערכים המרכזיים שכל צלם חייב להכיר:

• 1000K עד 2000K אור של נר. גוון כתום עמוק מאוד ואדמדם.

• 2500K עד 3500K נורות להט ביתיות (טונגסטן) או זריחה/שקיעה חזקה. גוון צהוב כתום חמים.

• 4000K עד 5000K נורות פלורוסנט. לעיתים נוטה לגוון ירקרק אך נחשב אור "ניטרלי" יותר מנורות להט.

• 5000K עד 6000K אור יום (צהריים), מבזק (Flash). זהו הלבן הניטרלי הסטנדרטי בצילום.

• 6000K עד 7000K יום מעונן. האור מקבל גוון כחלחל קריר מכיוון שהעננים מסננים את אור השמש.

• 7000K עד 10000K צל מלא ביום שמש בהיר. האור בצל הוא למעשה החזר של השמיים הכחולים, ולכן הוא כחול מאוד.

הכירו את מצבי האיזון הלבן המובנים במצלמה

יצרני המצלמות יודעים שלא תמיד יש לכם זמן או רצון להגדיר ידנית את טמפרטורת הקלווין המדויקת, ולכן הם יצרו שורה של "פריסטים" (הגדרות מוכנות מראש) שמכסים את רוב סיטואציות הצילום הנפוצות. שליטה במצבים האלו תאפשר לכם לעבוד מהר יותר ומדויק יותר.

מצב אוטומטי (AWB – Auto White Balance)

במצב זה המצלמה מנסה לנחש לבד את טמפרטורת הצבע. במצלמות מודרניות, ה AWB עושה עבודה מצוינת ברוב המקרים, בעיקר באור יום רגיל. עם זאת, הוא נוטה "להתבלבל" כאשר יש בתמונה משטחי צבע גדולים דומיננטיים (כמו קיר אדום) או בתאורה מעורבת. כמו כן, ברוב המצלמות הטווח האוטומטי מוגבל ולא יתקן קיצוניות של צבע כמו אור נרות חזק מאוד.

מצב אור יום (Daylight / Sunny)

הגדרה זו (בדרך כלל סביב 5200K 5500K) מתאימה לצילום בחוץ בשעות הצהריים. זהו המצב ה"ניטרלי" של המצלמה. שימוש במצב זה בשעת השקיעה ישמר את הצבעים הכתומים היפים ולא ינסה "לתקן" אותם ולהפוך אותם ללבנים, מה שלעיתים קורה במצב אוטומטי.

מצב צל (Shade)

אחת הטעויות הנפוצות של צלמים מתחילים היא לצלם פורטרט בצל ולהשאיר את המצלמה על מצב אוטומטי או אור יום. התוצאה היא עור פנים חיוור וקר. מצב "צל" (סביב 7000K) מוסיף חמימות לתמונה ומחזיר לעור הפנים את הצבע הטבעי והמחמיא שלו.

מצב מעונן (Cloudy)

דומה למצב צל אך מעט מתון יותר (סביב 6000K). מצוין לימים אפורים בחורף כדי למנוע מהתמונות להיראות קודרות וקרות מדי. טיפ של מקצוענים: נסו להשתמש במצב זה גם ביום שמש רגיל כדי לתת לתמונות אווירה חמימה ונעימה יותר, מעין "פילטר" טבעי של חמימות.

מצב טונגסטן / נורת להט (Tungsten / Incandescent)

מיועד לצילום בתוך מבנים המוארים בנורות צהובות רגילות (סביב 3200K). המצלמה תוסיף פילטר כחול דיגיטלי כדי לנטרל את הצהוב. שימו לב: אם תשכחו את המצלמה על מצב זה ותצאו החוצה לאור יום, כל התמונות שלכם יצאו כחולות בצורה קיצונית.

מצב פלורוסנט (Fluorescent)

נורות פלורוסנט הן טריקיות במיוחד כי מעבר לטמפרטורה, הן לעיתים מוסיפות גוון ירקרק לתמונה. מצב זה (סביב 4000K) מוסיף גוון סגול/מג'נטה עדין כדי לנטרל את הירקרקות האופיינית לתאורת משרדים או מבני ציבור.

מתי ולמה כדאי לעזוב את האוטומט ולעבור לידני?

השאלה המתבקשת היא, אם המצלמות היום כל כך חכמות, למה בכלל להתעסק עם זה? התשובה טמונה במילה אחת: עקביות.

דמיינו שאתם מצלמים סדרת תמונות של מוצר מסוים או סשן פורטרטים. אם תעבדו על מצב אוטומטי, המצלמה עשויה לשנות את איזון הלבן מעט בין תמונה לתמונה, כתלות בזווית הצילום או בכמות הרקע שנכנסת לפריים. כאשר תגיעו לשלב העריכה, תגלו שיש לכם 100 תמונות, וכל אחת מהן בגוון מעט שונה. זהו סיוט לעורך.

עבודה עם ערך קלווין קבוע (K) מבטיחה שכל התמונות בסדרה יהיו בעלות צבעוניות זהה לחלוטין. זה קריטי במיוחד בצילום וידאו, שם שינוי בצבע באמצע השוט נראה לא מקצועי בעליל, אך חשוב לא פחות בצילום סטילס מסחרי, אדריכלות ופורטרטים. מעבר לכך, הגדרה ידנית מאפשרת לכם לקבל החלטות יצירתיות. מי אמר ששלג חייב להיות לבן? אולי אתם רוצים לשדר קור מקפיא ולהשאיר אותו כחלחל? שליטה ידנית נותנת לכם את המכחול ביד.

איך מבצעים כיוון איזון לבן מקצועי ומדויק?

רוצים להגיע לרמת דיוק של מעבדה? הנה השיטה שבה משתמשים צלמים מקצועיים בהפקות אופנה ומוצרים. השיטה נקראת "Custom White Balance" והיא מתבססת על שימוש באביזר פשוט וזול שנקרא כרטיס אפור (Grey Card).

הכרטיס האפור צבוע באפור ניטרלי (18% אפור) שמחזיר את האור בצורה מאוזנת לחלוטין בכל ספקטרום הצבעים. הרעיון הוא לצלם את הכרטיס הזה בתאורה שבה אתם עומדים לצלם את האובייקט שלכם, ואז להגיד למצלמה: "את רואה את האפור הזה? זה הניטרלי שלי".

כך תעשו זאת נכון:

1. הניחו את הכרטיס האפור בדיוק במקום שבו נמצא האובייקט המצולם (למשל, ליד הפנים של המצולם).

2. ודאו שהאור שפוגע בכרטיס הוא אותו אור שפוגע באובייקט.

3. צלמו תמונה של הכרטיס כך שימלא את רוב הפריים. אין צורך בפוקוס מושלם.

4. כנסו לתפריט המצלמה, בחרו באפשרות Custom WB ובחרו את התמונה שצילמתם כרפרנס.

5. העבירו את חוגת האיזון הלבן למצב Custom.

מרגע זה ואילך, המצלמה תדע בדיוק איך לנטרל את צבע התאורה, והצבעים בתמונות שלכם יהיו מדויקים להפליא.

חשיבות הצילום בפורמט RAW בהקשר של צבע

אם יש טיפ אחד שיכול להציל אתכם מטעויות של איזון לבן, הוא צילום בפורמט RAW. בניגוד לפורמט JPEG, שהוא קובץ סגור ודחוס שבו המצלמה כבר "אפתה" את החלטות הצבע לתוך התמונה, קובץ RAW מכיל את כל המידע הגולמי שהחיישן קלט.

המשמעות היא שגם אם צילמתם במצב "טונגסטן" ביום שמש והתמונה נראית כחולה לחלוטין על המסך, בקובץ ה RAW המידע המקורי עדיין קיים. בתוכנת העריכה (כמו Lightroom או Photoshop), תוכלו לשנות את איזון הלבן בדיעבד כאילו אתם נמצאים כרגע במעמד הצילום, ללא שום איבוד איכות. עבור צלמים מתחילים (וגם מתקדמים), זוהי רשת ביטחון קריטית. עם זאת, אל תתנו לזה להפוך אתכם לעצלנים. שאיפה לדיוק במצלמה חוסכת זמן יקר מול המחשב והופכת אתכם לצלמים מודעים וטובים יותר.

האם תמיד צריך לשאוף ללבן ניטרלי?

אחרי שלמדנו איך להגיע לאיזון מושלם, הגיע הזמן לשבור את הכללים. צילום הוא אומנות, ובאומנות הרגש חשוב יותר מהדיוק הטכני היבש. איזון לבן הוא כלי הבעה רגשי מהמעלה הראשונה.

תארו לעצמכם צילום של ארוחת ערב רומנטית לאור נרות. אם תאזנו את הלבן בצורה "מושלמת" טכנית, האור החם והאינטימי יהפוך ללבן קר ומנוכר, והאווירה תהרס כליל. במקרה כזה, עדיף להשאיר את התמונה חמה וצהובה במכוון. באותו אופן, בצילום של נוף אורבני בלילה או צילום בוקר מוקדם בערפל, גוון כחלחל יכול להעצים את תחושת הקור, הניכור והמסתורין. אל תפחדו "לטעות" בכוונה כדי לשרת את הסיפור של התמונה.

שאלות שצלמים שואלים אותנו בקורס (והתשובות המלאות)

ריכזנו עבורכם מספר שאלות שחוזרות על עצמן בכל מחזור לימודים של קורס צילום, כדי לחדד עוד יותר את הנושא:

למה התמונות שלי יוצאות ירוקות או סגולות?

שאלה מצוינת. רוב האנשים מתייחסים לאיזון לבן רק בציר של כחול מול צהוב (טמפרטורה). אבל יש ציר נוסף שנקרא Tint (גוון), שנע בין ירוק למג'נטה (סגול). זה קורה בעיקר תחת תאורת פלורוסנט ישנה או תאורת לד זולה. אם התמונה ירוקה, הוסיפו מג'נטה בציר ה Tint.

האם מספיק להשתמש בדף מדפסת לבן במקום כרטיס אפור?

לכאורה כן, אבל בפועל לא מומלץ. דפי מדפסת רבים מכילים חומרים מלבינים שגורמים להם לזרוח מעט תחת אור UV (כמו במועדונים), והם לא באמת לבנים ניטרליים אלא נוטים לכחול קריר מאוד כדי להיראות "נקיים". השימוש בהם עלול להוביל לתוצאות לא מדויקות. עדיף להשקיע כמה שקלים בודדים בכרטיס אפור מקצועי.

מה עושים כשיש תאורה מעורבת (למשל, אור יום מהחלון ונורת להט בתוך החדר)?

זהו אחד האתגרים הגדולים ביותר. במצב כזה, לא משנה מה תבחרו, חלק מהתמונה יהיה לא מאוזן. אם תאזנו לפי החלון, פנים החדר יהיה כתום מאוד. אם תאזנו לפי החדר, החלון יהיה כחול מאוד. הפתרון המקצועי הוא להשוות את מקורות האור (למשל, לכבות את האור בחדר, או לשים ג'ל כתום על הפלאש), אך אם אין ברירה, עדיף בדרך כלל לאזן לפי הנושא המרכזי בתמונה או לבחור בפשרה שבין שני הערכים.

לסיכום הנושא, השליטה באיזון הלבן היא אחד ההבדלים המשמעותיים בין מי שרק "לוחץ על הכפתור" לבין מי שיוצר תמונה. היכולת להבין את האור, לפרש אותו נכון למצלמה, ואף להשתמש בו באופן יצירתי, היא כלי רב עוצמה בארגז הכלים שלכם. בפעם הבאה שאתם מרימים את המצלמה, הקדישו רגע אחד לפני הלחיצה, הביטו באור ושאלו את עצמכם: "האם המצלמה מבינה את מה שאני רואה?". התשובה לשאלה הזו תעשה את כל ההבדל.